פסק-דין בתיק ת"ק 44103-10-11

תביעה נזיקית ע"ס 31,000 ש"ח.

א. התביעה :

בזמן הרלוונטי, הייתה נתבעת 1 המחזיקה במבנה שברחוב מקדונלד 5 בנתניה, ואילו צד ג' הייתה בעליו.  נתבעת 2 הייתה המבטחת של נתבעת 1, ואילו חברת "הראל" המבטחת של צד ג'.

בכתב-התביעה נטען, כי בתאריך 14.7.10 שהתה התובעת במבנה, במסגרת לימודיה .

נטען, כי בשעה 17:00 לערך החליקה התובעת מראשית גרם המדרגות שבמבנה, מטה, בחוזקה אל סוף המדרגות, אל הרצפה ונפגעה קשות בגב התחתון, במרפק יד שמאל ובשאר חלקי גופה.

נטען, כי הנפילה נגרמה עקב חוסר בחלק מפסי ההגנה, שתפקידם להגן מפני החלקה, בתחילת המדרגות  וכאן טמונה רשלנותה של הנתבעת 1.

כתוצאה מהנפילה, פונתה התובעת לבית-החולים לניאדו בנתניה על-ידי אמבולנס מד"א, ובגין כך שילמה 351 ש"ח.

בבדיקה במיון בית-החולים אובחן, כי התובעת סובלת מרגישות בתנועת עמ"ש מותני, רגישות במרפק שמאל, והיא הופנתה לצילומי רנטגן, בהם נתגלו פגיעות בגב תחתון ובמרפק שמאל. התובעת שוחררה בו ביום לביתה עם המלצה להמשך מעקב רפואי ומתן תרופות  ומשככי כאבים. בגין הטיפול בבית-החולים שילמה התובעת 663 ש"ח.

לתובעת ניתנו 3 ימי מחלה, ובהמשך פנתה לרופא בקופת-חולים אשר הוסיף לה 6 ימי מחלה נוספים ופעם נוספת הוסיף הרופא 2 ימי מחלה נוספים.

ב. ההגנה :

ההגנה כופרת בכל אחריות לתאונה הנטענת.

ההגנה טוענת, כי התובעת לא הוכיחה את עילת תביעתה ואת העובדות המתוארות בכתב-התביעה וכל הנטען מבוסס על דבריה של התובעת.

לחילופין, אם התובעת מעדה הרי שהסיבה לכך הייתה הליכתה המהירה, בפזיזות וחוסר תשומת לב.

ההגנה טוענת, כי היא נקטה בכל אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת ההחלקה.

ההגנה כופרת בחבלות הנטענות ומפנה אל צילומי הרנטגן שם נרשם, כי "אין עדות לנזק חבלתי גרמי".

נתבעת 1 שלחה הודעת צד' ג' ובמסגרתה טענה כי צד ג', הבעלים של המבנה, היא זו שהתקינה את פסי האבטחה למניעת החלקה.

ג. צד ג':

בכתב-ההגנה להודעת צד ג', נטען, כי צד ג' הנו מוסד התנדבותי, שאין לו כל יריבות עם הנתבעות.

נטען, כי בין הנתבעת 1 לצד ג' קיים חוזה שכירות, וסעיף 18.4 שבו קובע, כי נתבעת 1 מצהירה שלא תהיה לה על טענה או דרישה כלפי צד ג'.